מוצרים ושירותים מקצועיים
|
הדברה ביולוגית - התריפס הקליפורני (מטופל ע"י המועיל: פשפש האוריוס )
ביולוגיה
התריפס הקליפורני (תריפס הפרחים המערבי) Frankliniella occidentalis הינו חרק קטן וצר. אורכו כ- 1 מ"מ. העיניים מפותחות מאוד. גפי הפה דוקרות-מוצצות ולא סימטריות (הלסת העליונה הימנית מנוונת). צבעיו צהוב עם חום כסוף הנראה כפס לאורך גופו.
הנקבה מטילה את ביציה ברקמות העלים ובגבעולים רכים. בפלפל ניתן לזהות בנקל את אתרי ההטלה הנראים כאוסף של גבשושיות קטנות המעוותות מעט את פני השטח. נקבות תתפתחנה מביצים מופרות ואילו זכרים יתפתחו מביצים שאינן מופרות.
לתריפס שש דרגות התפתחות: ביצה, שתי דרגות זחל (נימפה), דרגת טרום גולם - דרגה שאינה ניזונה וניתן למצוא אותה בקרקע בלבד, גולם ובוגר. משך ההתפתחות מביצה לבוגר כשבועיים, תלוי בטמפרטורה. רוב דרגות ההתפתחות של התריפס מצויות בפרחים ובחלקי הצמח העליונים. ניתן למוצאו באמירי הצימוח ועל חנטים צעירים. המזון המועדף על התריפס הוא אבקת הפרחים. אוכלוסיית התריפס מסוגלת להכפיל את עצמה תוך ימים בודדים. העונות בהן נראים יותר תריפסים, הן עונות הסתיו והאביב.
הנזק
התריפס הקליפורני הינו מזיק רב פונדקאי הגורם נזק לגידולי שדה, ירקות, מטעים, הדרים וצמחי נוי רבים. התריפס מנקב, מגרד ומוצץ את רקמות הצמח בעזרת גפי הפה שלו. הוא פוגע בכלורופיל וכך יוצר כתמי הצהבה על העלים ובסופו של דבר גורם להתייבשותם ונשירתם. אמירי הצימוח מתעוותים וגידולם מתעכב או נעצר. הנזק בפלפל מתבטא בהכספה על גבי הפרי ופגיעה באיכותו. בנוסף יש ירידה ביבול בעקבות נשירת חנטים.
בנוסף לנזק הישיר, התריפס גורם לנזק עקיף - הוא מסוגל להעביר וירוסים בין הצמחים, וביניהם וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה Tomato Spotted Wilt Virus (TSWV).
|
מלאו את הטופס הקצר שלפניכם
ואנו נשוב אליכם בהקדם האפשרי:
|
|
|