הדברה ביולוגית מהי?
רקע כללי על הדברה ביולוגית בחקלאות המודרנית

כיצד הופך חרק למזיק?
מזיקים בחקלאות הם חרקים ויצורים אחרים הניזונים וחיים על הצמחים, פוגעים בהם וגורמים לאבדן יבול ברמה כלכלית. הפגיעה יכולה להיות ישירה, על-ידי אכילת חלקי הצמח, כולל הפרי, ויכולה להיות עקיפה, הן על-ידי העברת מחוללי-מחלות, כמו חיידקים ווירוסים, או יצירת תנאים המאפשרים התפתחות מחלות, כמו פטריות.
בסביבה טבעית, גודל אוכלוסיית חרקים, כמו כלל האורגניזמים, מצוי בשיווי משקל המושפע מתנאים סביבתיים הכוללים תנאים א-ביוטיים (אקלים, טופוגרפיה וכו') ותנאים ביוטיים (אורגניזמים נוספים הכוללים בין השאר את המזון, המתחרים, והאויבים הטבעיים של החרק).
כאשר חרק מוצא מסביבתו הטבעית, אם עקב שינוי הסביבה (חקלאות מונוקולטורית, חממות ומבנים) או העתקת מיקומו, ומצליח להתבסס בסביבתו החדשה, משתנה האיזון. בהעדר אויבים טבעיים ובתנאי סביבה עדיפים, אוכלוסייתו של החרק חופשית לגדול באין מפריע ובכך להפוך לגורם מזיק.

כיצד מתמודדים?
ההתמודדות עם מזיקי החקלאות
במהלך המאה הקודמת שימשו חומרי ההדברה הכימית ביעילות נגד מזיקים בחקלאות. שיטת ההדברה הכימית הינה קלה ליישום ומובילה במקרים רבים לתוצאות מידיות אך הינה רעילה לסביבה ופעילה לזמן קצר. בנוסף, מזיקים רבים פיתחו בחלוף הזמן עמידות לרב חומרי ההדברה הכימיים כך שמינון החומרים וכמות הריסוסים הדרושים הובילו להשפעה גוברת על האדם והסביבה כמו גם על עלות התשומות לחקלאים.
על מנת להתמודד ביעילות נגד מזיקים תוך עמידה בדרישות השוק הגדל ומזעור הנזק לסביבה, עוברים רבים במגזר החקלאי לשימוש בהדברה משולבת (IPM). הדברה זו עושה שימוש בהדברה ביולוגית תוך שילוב חומרים כימים בעלי שאריתיות נמוכה והשפעה מופחתת על הסביבה.
הדברה ביולוגית הינה שימוש בטורפים, טפילים, גורמי מחלה או מתחרים על מנת להוריד את רמת המזיק אל מתחת לסף הנזק הכלכלי. עדות ראשונה לשימוש בהדברה ביולוגית ע"י חרקים תועדה בסין כבר ב-350 לפני הספירה. הסינים נהגו להעביר קיני נמלים טורפות לפרדסים על מנת לעודד הדברה ביולוגית של זחלי חיפושיות, ולקשור "גשרי" במבוק בין ענפי העצים. גשרים אלו אפשרו מעבר מהיר של נמלים טורפות בין העצים בפרדס והדברה יעילה של זחלי החיפושית שנברו בענפים.

סוגי הדברה ביולוגית
את ההדברה הביולוגית ניתן לחלק לשלושת הסוגים הבאים: יבוא, תגבור ועידוד.
יבוא - במקרים רבים, מזיק המתפשט לאזורים נוספים, מוצא עצמו ללא אויבים טבעיים ויש צורך למצוא את סביבתו הטבעית ולייבא ממנה את האויב הטבעי.
תגבור - כאשר למזיק יש אויב טבעי אך הוא יעילותו קטנה עקב אוכלוסיות קטנות מידי או שאינן מתקיימות בדיוק באותו הזמן כמו המזיק, ואז יש צורך לתגבר את אוכלוסיות האויב הטבעי ע"י ריבויו בתנאי מעבדה ושחרורו באזור המתאים.
עידוד - כאשר האויב הטבעי קיים בשטח אך אוכלוסייתו מוגבלת בגלל תנאים סביבתיים לא מתאימים. במקרה זה ניתן לשנות תנאים מסוימים כך שיתאימו לאויב הטבעי ויסייעו לאוכלוסייתו להתפתח.
יתרונות, חסרונות וכללי אצבע לשימוש נכון.
בין יתרונותיה של ההדברה המשולבת ניתן למנות את השימוש הבטוח לאדם ולסביבה תוך נטרול הבעיות הסביבתיות, הבטיחותיות והחוקיות, המלוות שימוש בהדברה כימית; הפגיעה הספציפית במזיק המטרה, פעמים רבות ללא השפעה על מועילים אחרים כגון מאביקים והאפשרות לפיזור מנע של המועילים למניעת התבססות המזיק.

יתרונות
1. שימוש בטוח לאדם ולסביבה.
2. נטרול הבעיות הסביבתיות, הבטיחותיות והחוקיות, המלוות שימוש בהדברה כימית/
3. פגיעה ממוקדת במזיק המטרה, ללא השפעה על מועילים אחרים, כגון מאביקים.
4. אפשרות לפיזור מונע של המועילים למניעת התבססות אוכלוסיית המזיק.

לשימוש בהדברה הביולוגית יכולות להיות גם חסרונות כגון הצורך בתשומת לב יתרה לקיום אוכלוסיות קטנות של מזיקים או נזק, הסבלנות הדרושה עד לקבלת תוצאות, הצורך במעקב הדוק יותר על תוצאות ההדברה, הכרת הסימנים ליעילות ההדברה והזהירות הדרושה על מנת למנוע פגיעה במועילים ע"י הדברה כימית.
קשיים הכרוכים בשימוש בהדברה הביולוגית
הצורך בניטור שוטף של המזיקים, תוך תשומת לב לקיום אוכלוסיות קטנות של מזיקים או נזק,
יש צורך בסבלנות עד לקבלת תוצאות,
חשוב לקיים מעקב הדוק על תוצאות ההדברה,
חשוב להכיר את הסימנים ליעילות ההדברה.
דרושה זהירות על מנת למנוע פגיעה במועילים ע"י הדברה כימית.

כמו בשיטות הדברה אחרות, יעילות ההדברה הביולוגית והמשולבת תלויה בגודל אוכלוסיות המזיק לפני היישום. כאשר אוכלוסיות המזיק גדולות מאד, השפעת פיזור המועילים יכולה להיות מאוחרת מידי מכדי למנוע את הנזק ליבול. במקרה זה רצוי ראשית לעשות שימוש בחומרי הדברה עם שאריתיות נמוכה ולאחר שהשפעתם נמוגה, לפזר את המועילים. טיפול דומה ניתן לבצע במקרים בהם אוכלוסיית המזיק נמצאת בכתמים ברורים כך שניתן להדביר נקודתית בכתם ולפזר מועילים למניעת המשך התפשטות.
ההדברה הביולוגית יעילה ביותר כאשר הפיזור נעשה כטיפול מונע או בצפיפויות נמוכות של המזיק ועל כן ישנה חשיבות לתכנון מוקדם של תכנית היישום בהתאם למזיקים הצפויים ולניטור שלהם.

חלקה של ההדברה הביולוגית בשוק הדברת המזיקים
בעשור האחרון יש עלייה משמעותית במודעות לסיכונים שכרוכים בשימוש בחומרי הדברה כימיים, הן לסביבה והן לאדם, עלייה זו מלווה בדרישה למוצרים חקלאיים נקיים משאריות רעילות, הן מצד הצרכנים ורשתות-השיווק והן מצד הממשלות, שמעלות את רף התקינה מחד ומעודדות הגברת השימוש בהדברה ביולוגית.
ההדברה הביולוגית מתפתחת ומתבססת ככל שהבנת האקולוגיה של המזיקים והמועילים ויחסי הגומלין בינם לבין השיטות האגרו-טכניות הנהוגות בכל גידול מתעצמת. חשיבותה הרבה של ההדברה הביולוגית והמשולבת לפרקטיקה חקלאית יעילה ולאיכות הסביבה, מוצאת ביטוי בעת האחרונה גם בהחלטות ממשלה אשר מכוונות לסבסוד מוצרים בתחום זה לחקלאים, החלטות אשר צפויות להכניס את שיטות ההדברה הללו לשימוש נרחב.


[ חזרה להדרכה ומידע מקצועי ]