דבורי הבומבוס – רקע כללי

השתייכות ומשפחה
דבורי הבומבוס (Bombus) הן דבורים חברתיות השייכות לְמשפחת הדבוריים (Apidae),  אותה משפחה שאליה שייכות גם דבורי הדבש ודבורי העץ. מוכרים כיום למעלה מ־250 מינים שונים של בומבוס ברחבי העולם.

תפוצה גיאוגרפית
רוב מיני הבומבוס חיים באזורים ממוזגים, אלפיניים וקרירים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני. באופן טבעי הם כמעט ואינם מצויים:

• באוסטרליה וניו זילנד. 
• באנטארקטיקה
• ברוב אפריקה שמדרום לסהרה (יש נוכחות בעיקר בצפון אפריקה ובהרים קרירים. 

מבנה חברתי כללי
דבורי הבומבוס חיות במושבות עונתיות, הכוללות מלכה אחת, פּוֹעֲלוֹת (עַמָּלוֹת) וּזְכָרִים. בניגוד לדבורת הדבש, המושבה אינה רב־שנתית אלא מתחדשת בכל שנה מאפס.

מחזור חיי המושבה

1. התעוררות המלכה והקמת מושבה חדשה

1. בתחילת האביב מלכה מופרית מתעוררת מתרדמת חורף (היברנציה), לאחר שבילתה את החורף בקרקע או במחסה מוגן.
2. המלכה מחפשת מקום מתאים להקמת קן – מחילה ישנה, חלל בקרקע, סדק בקיר או מצע מבודד אחר.

2. הטלת הביצים הראשונות וטיפול ראשוני בצאצאים

1. לאחר מציאת אֲתַר קִנּוּן המלכה מתחילה להטיל את הביצים הראשונות.
2. בשלב זה היא מבצעת לבדה את כלל עבודות הקן: איסוף צוף ואבקה, האכלת הזחלים, חימום הקן וניקיונו, והגנה מפני טורפים

3. הופעת הפועלות ושלטון המלכה

1. כשהדור הראשון של הפועלות בוקע, הן נוטלות על עצמן את רוב עבודות השטח איסוף צוף ואבקה, ואת חלק מתחזוקת הקן.
2. המלכה מתמקדת בעיקר בהטלת ביצים חדשות.
3. בשלב זה המלכה מטילה בעיקר ביצים נקביות. היא שומרת על "שלטון מלכה" באמצעות ויסות הורמונלי והתנהגותי המעכב התפתחות שחלות אצל הפועלות ומונע מהן להטיל ביצים זכריות.

4. שלב הרבייה וההתפרקות בסוף העונה

1. לקראת סוף הקיץ ותחילת הסתיו הקן הופך צפוף, מצבה הפיזי של המלכה נחלש, והשליטה שלה בפועלות פוחתת.
2. בתקופה זו המושבה מתחילה לייצר זכרים ומלכות חדשות (זחלים נקביים המתפתחים למלכות)
3. הזכרים יוצאים מהקן, מזדווגים עם מלכות צעירות, ולאחר מכן מתים.
4. המלכות החדשות אוגרות מאגרי שומן בגופן ומחפשות מקום להתגודדות בחורף. שאר המושבה (פועלות, זכרים והמלכה הוותיקה) מתים עם התקררות מזג האוויר

תפקיד דבורי הבומבוס בהאבקה טבעית בחקלאות

דבורי הבומבוס הן מאביקות חשובות במערכות טבעיות וחקלאיות כאחד. הן משלימות ולא מחליפות את דבורי הדבש, והיתרון העיקרי שלהן הוא פעילות בתנאים שבהם דבורי הדבש פחות יעילות – טמפרטורות נמוכות יחסית, אור חלש ומזג אוויר מעונן או גשום קל. 

1. מאפיינים מיוחדים בהאבקה – "האבקת באז " (Buzz Pollination)

1. דבורי הבומבוס מבצעות "האבקת רטט" (Buzz pollination): הדבורה אוחזת בפרח, מנתקת את הכנפיים מהשרירים ומרטיטה בעוצמה את שרירי החזה.
2. הרטט מעביר תנודות חזקות לאבקנים וגורם לשחרור יעיל של אבקה, במיוחד בפרחים בעלי אבקנים צינוריים (כגון עגבניות, פלפל וגידולים נוספים ממשפחת הסולניים
3. מנגנון זה מקנה לדבורי הבומבוס יתרון ברור בגידולים שבהם דבורי הדבש כמעט ואינן מסוגלות לבצע האבקה יעילה באותה רמה.

2. האבקה בבתי צמיחה (חממות ובתי רשת)

בבתי צמיחה מודרניים, ובעיקר בגידולי עגבניות, דבורי הבומבוס הן המאביק העיקרי ולעיתים הבלעדי. השילוב של האבקת באז ויכולת עבודה בתנאי אור מוגבל הופכים אותן ליעילות במיוחד בסביבות סגורות.

3. יתרונות מרכזיים בהאבקה בבתי צמיחה

1. 1. יכולת תפקוד במרחב סגור – דבורי בומבוס מסתדרות היטב בסביבה מלאכותית בעלת קירות פלסטיק/זכוכית, ונוטות פחות "להיתקע" על הגבולות החיצוניים בהשוואה לדבורי דבש.
   2. פעילות בטמפרטורות נמוכות ואור חלש – דבורי בומבוס פעילות כבר בטמפרטורות סביב 10°C  ואף נמוכות יותר, ובתנאי אור מעוננים, כאשר דבורי הדבש מפחיתות מאוד פעילות מתחת לכ־12–15°C  ותלויות יותר בשמש ישירה. 
   3. שיפור איכות ואחידות היבול – שימוש שוטף בבומבוס בבתי צמיחה נקשר במחקרים לעלייה באחידות הפרי, להפחתת עיוותים ולשיפור אחוז החנטה ביחס לְהַאֲבָקָה יְדָנִית אוֹ לְחִיקּוּי מְכָנִי. 

4. האבקה בשטחים פתוחים ומטעי

1. בשדות פתוחים ובמטעים, דבורי הדבש הן בדרך כלל הַמַּאֲבִיק הָעִקָּרִי , ודבורי הבומבוס משמשות כתגבור חשוב – במיוחד במזג אוויר קריר, מעונן או לא יציב.
2. מחקרים במטעים הראו כי:
   1. דבורי הדבש רגישות יותר לשינויים במזג האוויר (טמפרטורה, קרינה, רוח), ולכן יש ירידה חדה יותר בפעילותן בתנאי קצה.
   2. דבורי הבומבוס שומרות על פעילות טובה יחסית בתנאים אלו, ובכך "סוגרות פער" ומסייעות ליציבות ההאבקה והיבול

5. מטעי שקדים

1. מטעי שקדים פורחים מוקדם בעונה, לעיתים כאשר הטמפרטורות עדיין נמוכות.
2. דבורי הדבש זקוקות לטמפרטורות גבוהות יחסית, בסביבות 12–15°C ומעלה) כדי להפעיל באופן סדיר את שרירי החזה ולהגיע לטמפרטורת גוף מתאימה לתעופה כ־35–40°C  
3. דבורי הבומבוס, לעומת זאת, מותאמות טוב יותר לקור: הן יכולות לחמם את שרירי החזה באמצעות "רעידות" (shivering) ולעוף גם בטמפרטורות נמוכות יותר, סביב 9–10°C  ואפילו פחות במינים מסוימים.
4. מחקרים על שילוב בומבוס במטעי שקדים מצביעים על כך שהוספת כוורות בומבוס לצד כוורות דבורי דבש יכולה לשפר את היציבות והיעילות של ההאבקה, בעיקר בשנים קרירות או במזג אוויר לא יציב בעת הפריחה.

6. מטעי אבוקדו

1. פרחי האבוקדו מושכים מגוון מיני דבורים, אך הצוף שלהם נחשב פחות "מועדף" ביחס למקורות פריחה אחרים, ולכן דבורי הדבש נוטות לעבור למקורות מזון אטרקטיביים יותר כשהם
2. בהקשר זה, לדבורי הבומבוס יש יתרונות משלימים:
3. 1. הן אינן משתמשות ב-שְׂפַת הָרִיקּוּד" מורכבת כמו דבורת הדבש, ולכן מנגנון העברת המידע על מקורות מזון שונה ופחות "מושך" את כל הפועלות בבת אחת למקור חלופי. 
   2. הן פעילות זמן רב יותר במהלך היום, ובטמפרטורות נמוכות יותר ובתנאים מעוננים – בדיוק התנאים שבהם פריחת האבוקדו לעיתים מתקיימת. 
   3. מחקרים במטעי אבוקדו הראו כי הוספת כוורות בומבוס בנוסף לכוורות דבורי דבש יכולה לשפר את כמות ואחידות הפרי, ולהגדיל את אמינות ההאבקה בשנים קרירות.

7. התנהגות מְשַׁחֲרוֹת במטעים – "נאמנות לפרח" ותנועת דבורים במטע

1. 1. דבורי דבש – נאמנות גבוהה לפרח דבורי הדבש ידועות ב"נאמנות לפרח": פועלת בוחרת מין או זן מסוים של פרח ונוטה להתמקד בו לאורך זמן, כל עוד המזון שם משתלם.בשילוב עם ריקוד הנענוע (waggle dance), המידע על מקור מזון טוב עובר במהירות בין הפועלות ויכול לרכז פעילות באזור או בזן מסוים. במטעים בהם יש שׁוּרוֹת שֶׁל "מַפְרֶה" וְ־"מוּפְרֶה" (זן מאביק וזן מניב), נאמנות חזקה מדי לזן מסוים עלולה לגרום לכך שחלק מהעצים או השורות יקבלו פחות ביקורי דבורים, ולכן האבקה תהיה פחות אחידה
   2. דבורי בומבוס – גמישות גבוהה יותר ודפוסי תנועה שונים דבורי בומבוס אינן משתמשות בריקוד הנענוע לתיאור מדויק של מיקום מקור המזון; הן מפעילות מנגנוני גיוס פשוטים יותר (ריצה ופרומונים בתוך הקן), ומתבססות יותר על ניסיון אישי של כל פועלת. מחקרים הראו כי דבורי בומבוס נוטות לאסוף מגוון רחב יותר של אבקה ברמת משפחות הצמחים, ולעיתים להתנועע בתדירות גבוהה יותר בין צמחים, מה שתורם להאבקה הדדית בין שורות/זנים

בפועל, המשמעות החקלאית היא ששילוב של דבורי דבש ובומבוס במטעים ובשדות תורם ל:

• כיסוי טוב יותר של זנים ושורות שונות. 
• יציבות גבוהה יותר של שירות ההאבקה בתנאי מזג אוויר משתנים
• גמישות גדולה יותר בתגובה לתנאי שטח שונים (טמפ", רוח, כיסוי צומח ועוד)